ילדה גדולה בבית הוריה. היא כבר אמא לילדים. עומדת בחדר קטן כל כך שהיה לפני שנים גדול כל כך ומביטה בארון בגדים במבצע שקנו הוריה כשהיתה בת עשר וחצי.
ילדה גדולה קטנה שמצליחה להזכר בקושי בתקופה ישנה ואולי עתיקה, באותו סיפור ישן נושן על צעיף כחלחל שקופל ונדחס במגירה קטנה בתוך ארון בגדים במבצע שקנו הוריה לחדר חדש של ילדה.
צעיף כחלחל שקיפלה בתוכו סוד וטמנה אותו עמוק בתוך מגירה חשוכה. הוא נטמן היטב לפני שנים בתוך ארון בגדים במבצע שנקנה ליום הולדת עשר באיחור של כמה חודשים.
את הסוד היא לא זוכרת. הוא ניטמן אתה יחד באותו ארון בגדים במבצע מחנות בעיר העתיקה.
היא זוכרת את ההרגשה של הסוד וצמרמורת עוברת בצווארה בדיוק במקום שהיה כרוך הצעיף הכחלחל כל כך הרבה שנים אחורה.
אין סודות בחברה היא שומעת קול בראשה. היא מסיתה את מבטה ורואה על הקיר הלבן בחדר השתקפות של ילדה, זו לא היא שם על הקיר השקוף. הקול מוכר כל כך והיא לא מצליחה להיזכר מהיכן.
הקול צרוד קצת מתערבב בזכרון עם ריח של טבע, של אדמה יבשה ושיקמים.
נזכרת באותו היום בגינה. ילדים משחקים בנדנדות. ילדה קטנה במיגלשה נוחתת על החול הלבן הסמיך יחפה היא דורכת על שיקמים רקובים שמותירים כתמים סגולים בכפות רגליה.
החול הלבן צורב את רגליה הקטנות והשמש מסנוורת את עיניה. צעיף כחלחל נגלה לעיניה מבין השיחים והיא מתרוצצת אט אט על החול החם ושולפת בעצבעותיה הקטנות את קצהו.
חוט אל חוט היא שולפת מבין השיחים ומכווצת בכפות ידיה את הצעיף הרך שהתקשה בינתיים מחורף וקיץ. צעיף שאבד ונושא בתוכו סוד. היא לא יודעת מהו הסוד, אך מרגישה אותו בין אצבעותיה.
היא פוקחת את עיניה מהשמש המסנוורת ומוצאת את עצמה עומדת שם בחדר קטן וחשוך. חדר ילדותה מול אותו ארון בגדים במבצע שקנו לה הוריה. ארון ששמר את הסודות הכי כמוסים שלה שהיא מנסה כעת להיזכר בהם ורק מרגישה את הרעד הזה בצוואר.
היא מזיזה את ראשה מצד לצד ושוקעת אל תוך חלום ישן על צעיף כחלחל שטומן בתוכו סוד.