לאור המעבר שלי לדירה שכורה, בה אגור עם חברה ולא אגור יותר עם הוריי, הייתי צריכה לקנות ארון בגדים. לא ידעתי איזה ארון אני רוצה לקנות והייתי צריכה לנסוע לדירה כדי ראשית לקחת את המידות של החלק שבו אמור להיות הארון בגדים ואז לנסוע לחנות הרהיטים ולהחליט איזה ארון אני רוצה לקנות.
כאשר הגעתי לחנות הרהיטים (אחרי נסיעה ארוכה ומייגעת) החלטתי שאני אסתובב כמה זמן שצריך עד שאמצא את הארון שאני רוצה. היו שם הרבה סוגים של ארונות ומבחר רב של עיצובים. הופעתי לגלות כמה סוגים של ארונות בגדים יכולים להיות. היה שם ארון 2 דלתות, ארון 4 דלתות ואפילו ארונות הזזה. במגזר של ארונות ההזזה היו ארונות הזזה עם מראה וארונות הזזה בלי מראה. ניסיתי לחשוב בצורה לוגית ומסודרת על מנת להגיע למסקנה הנדרשת לגבי סוג ועיצוב הארון שאני צריכה. בגלל שלא הייתה לי מראה אז עדיף שאקנה ארון שאחת הדלתות שלו היא מראה.
ועכשיו הייתה ההתלבטות איזה מהארונות לבחור. לפי המקום שהיה בדירה, גודל הארון האפשרי היחיד היה ארון 2 דלתות. בין אם מדובר בארון 2 דלתות או בארון קטן שיהיה עם דלתות הזזה, לא היה מקום למשהו אחר. אחרי שהבנתי שככל הנראה הארון הרלוונטי עבורי הוא ארון 2 דלתות, החלטתי שאני רוצה לקנות ארון 2 דלתות עם מראה: כלומר, ארון שדלת אחת שלו היא מראה והדלת השנייה היא רגילה.
באופן זה, אני אקבל שתי מתנות באחד: גם מקום לאחסן את הבגדים שלי וגם מראה. כאשר החלטתי שמה שאני מתכוונת לקנות הוא ארון 2 דלתות וגם ידעתי מה הגודל שלו, כל שהייתי צריכה להחליט הוא באיזה צבע אני רוצה אותו. היה ארון בגדים בצבע לבן, ארון בגדים בצע שחור וארון בגדים בצבע עץ. בגלל שבסיס המיטה שלי הוא בצבע לבן החלטתי שהכי טוב שאקנה את הארון 2 דלתות בצבע לבן ואז נוצרת הרמוניה והתאמה בין הארון לבין בסיס המיטה. באופן זה החדר שלי התחיל לקבל במוחי צורה וכיוון.